הפגנה מהווה את אחת הדרכים המקובלות של האזרח במדינה דמוקרטית להביע את דעתו או התנגדותו בנושאים מסוימים. ניתן לקיים הפגנה בנושאים לאומיים, פוליטיים, חברתיים, מקומיים, סכסוכי עבודה, הפגנות למען אידיאל כלשהו או הפגנות הזדהות והבעת תמיכה. הזכות להפגנה היא למעשה גולת הכותרת של חופש הביטוי והזכות להתארגנות. למרות זאת, שומעים לא אחת בחדשות על הפגנות שאינן חוקיות או כאלו שהמשטרה העמידה סייגים לעריכתן, אז מה הם אותם הסייגים לחופש הדיבור וההתארגנות?
מהי הפגנה?כאשר באים לענות על השאלה מהי הפגנה יש להבדיל בין הפגנות המתרחשות בשטח מדינת ישראל, לכאלו המתרחשות מעבר לקו הירוק. בשטח מדינת ישראל חל החוק הישראלי , ואילו מעבר לקו הירוק מוחלים חוקים צבאיים שונים במהותם.
בישראל מוגדרת הפגנה כאסיפה או תהלוכה אשר משתתפים בה למעלה מחמישים איש. אסיפה נחשבת לאסיפה אם היא כוללת הרצאה, נאום או דיון בנושא מדיני. כאשר ההפגנה אינה כוללת תזוזה ממקום למקום של למעלה מחמישים איש, או כאשר ההתקהלות המתוכננת, גם אם היא כוללת למעלה מחמישים איש אך היא אינה כוללת נאום, הרצאה או דיון בנושאים מדיניים – אינה נחשבת להפגנה אלא למשמרת מחאה.
ביהודה ושומרון וחבל עזה החוקים דומים אך נוקשים יותר. המספר הקובע של המתקהלים אינו חמישים אלא עשרה, נושא הנאום לא חייב להיות מדיני אלא גם להתפרש ככזה, וקיים איסור על הצגת סמלים מדיניים או דגלים ופרסום הדפסת חומר מדיני ללא היתר.
מה דרוש לצורך קיום הפגנה?הפגנות דורשות קבלת היתר מהמשטרה. קיום משמרת מחאה אינה דורשת קבלת היתר, אולם המשטרה ממליצה להודיע לה על הכוונה לקיים משמרת מחאה על מנת שתוכל לדאוג לשלומם של המשתתפים במשמרת.
לצורך קבלת ההיתר, יש לפנות למחוז המשטרה בו ההפגנה מתוכננת, ולהגיש בקשה בארבעה העתקים למפקד המחוז, לפחות חמישה ימים לפני מועד קיום ההפגנה המתוכנן.
הבקשה לקיום הפגנה כוללת את נושא ההפגנה, המועד, המיקום והמסלול המתוכננים, וכן עזרים בהם ישתמשו במהלך ההפגנה דוגמת במה, מערכת הגברה, או כרזות. מטרת בקשת הרישיון היא לאפשר למשטרה להתארגן על מנת לשמור על הסדר הציבורי ועל ציבור המפגינים מפני מתנגדים.
מה המנדט של המשטרה בקבלה או דחיית הבקשה לקיום ההפגנה?עם קבלת הבקשה לקיום הפגנה המשטרה בודקת כי אין עבירה על החוק בעצם קיום ההפגנה, קרי:
• האם מגישי הבקשה הם חלק מהתארגנות בלתי חוקית או ארגון טרור?
• האם מטרת ההפגנה היא להמריד או להסית לביצוע פעולות לא חוקיות?
• במידה ומתוכננת במה – האם ניתן ממהנדס בניין מוסמך לגבי כשירות הבמה?
• האם צפוי מעבר על חוקי מניעת מפגעי רעש?
• האם עלולה להתרחש פגיעה ברכוש הפרט או רכוש הציבור?
• האם צפויה פגיעה ברגשי דת ומסורת?
• האם ההפגנה תפגע באופן מהותי בתנועה או בשימוש במתקני ציבור?
• האם ההפגנה מהווה סיכון לסדר ולבטחון – גם של תושבי האיזור והמבקרים וגם של משתתפי ההפגנה עצמם?
ככלל, מפקד המחוז רשאי להתנות את קבלת רישיון ההפגנה בתנאים או הגבלות כלשהם – לדרוש כי ההפגנה תעבור למיקום או מועד שונים, לשנות תוואי של צעדה, לאסור על השימוש בכלי רכב וכדומה.
לכאורה, למשטרה אין מנדט לאסור על קיום הפגנה מתוך שיקולים של חוסר בכח אדם מספק כדי לדאוג לשלום הציבור ורכושו, אולם בפועל עלולה המשטרה לדחות בקשה לקיום הפגנה מטעמים אלו.
מה מוגדר כהפגנה בלתי חוקית והתנהלות לא חוקית בעת הפגנה?הפגנה מטרתה הבעת דעה. כאשר הבעת הדעה כרוכה בגרימת נזק לגוף, לרכוש ופגיעה בסדר הציבורי, הרי שההפגנה הופכת מהפגנה חוקית להתארגנות אלימה, הפרעת סדר או פשוט מהומה – שאינה חוקית.
בהפגנה חוקית נצפה למצוא נאומים, שלטים, קריאה קצובה של סיסמאות.
בהפרעת סדר נצפה למצוא ונדליזם, פגיעה בעוברי אורח, הצתה ויידוי אבנים.
כאשר הפגנה משתמשת בחסימת כבישים הרי שנגרם נזק לסדר הציבורי. אמצעי זה אינו חוקי ונכנס לקטגוריות הפרעות הסדר. חסימת כבישים נחשבת לקו המפריד בין הפגנה לגיטימית להפגנה אלימה.
הפגנות הן כלי חשוב בידי האזרח להביע את דעתו בפני הממסד והשלטון, ולהפעיל לחץ במטרה לגרום לשינוי. האישור מהמשטרה נועד במקורו לאפשר למשטרה לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומם של משתתפי ההפגנות בעת קיום ההפגנה, וחשוב לשמור עליו ככזה ללא לחצים שלטוניים העלולים לדכא את חופש הביטוי.
